פרשת כי תשא

על בסיס הנחות יסוד הרואות בחיוב את הנהנתנות, ניתן למצוא לגיטימציה כמעט לכל מעשה מקולקל. עלינו מוטלת המשימה הקדושה להסיר מתוכנו את רדיפת ההנאות.

מדוע הכעס הגדול על עשיית העגל ולעומת זאת המעלה הגדולה של הכרובים. וקשה יותר, שהרי הכרובים והעגל מופיעים יחד במעשה המרכבה המופיע בספר יחזקאל?

מדוע דוקא לאחר חטא העגל ביקש משה רבינו "הודיעני נא את דרכיך"? מה בין ספרי המוסר על התשובה לבין הלכות תשובה לרמב"ם?

לימוד מוחשי הלכה למעשה; ומשפטים בל ידעום; צביעותם של הגמל והחזיר; דרישה וחקירה שהיא מצוה; מנין בני ישראל; אך את שבתותי תשמרו; הנהגות לכהנים בבית המקדש; כבר בא המשיח?!; כי אות היא ביני ובניכם; לדעת כי אני ה' מקדשכם; להזהר ממחלוקת בעיקר ביום שישי; לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת; קבלת שבת של הבבא סאלי זיע"א; לכה דודי לקראת כלה.

הבנה בפרשית חטא העגל תוך כדי השוואתה לפרשייה מקבילה.

מה מראה עניין הסתרת פנים?

האם העבודה של הקמת המשכן דוחה שבת, כפי שעבודתו דוחה שבת? על פי דרשת חז"ל שבת קודמת, כנראה מסדר הפסוקים בפרשת ויקהל. מנגד, סדר הפסוקים בפרשת כי-תשא מורה לכאורה ההפך. בעל ה"משך חכמה" נתן טעם לשינוי בסדר הפסוקים על פי היחס לקדושתן של ישראל לפני חטא העגל ולאחריו. בהמשך לקו חשיבתו, ניתן להציע אופן התייחסות למהלך החינוכי של האדם בכלל, ושל יחס המחנך לתלמידו בפרט.